<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' משפטים</h1>
<h2>דף צ.</h2>
וכי יכה איש את עבדו וגו', עבדו ואמתו היו בכלל שנא' והמית איש או אשה (שמות כ"א), והרי הכתוב מוציאן מכללו להקל עליו, שהוא נדון ביום או יומיים לכך נאמרה פרשה זו. את עבדו או את אמתו, לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. ר' אליעזר אומר בכנעני הכתוב מדבר. א"א בכנעני או אינו אלא בעברי, ת"ל מהם תקנו עבד ואמה (ויקרא כ"ה), הקיש עבד לאמה ואמה לעבד, מה עבד שגודלו וקוטנו עבד, אף אמה שגודלה וקוטנה אמה, יצא עבד עברי שגודלו עבד, אבל אין קוטנו עבד, יצאתה אמה עבריה, שאף על פי שקוטנה אמה, אבל אין גודלה אמה. אמר ר' יצחק שומעני עבד של שני שותפין ועבד שחציו עבד וחב"ח במשמע, ת"ל עבדו ואמתו, מה עבדו שכולו שלו, אף אמתו שכולה שלו, יצא עבד של שני שותפין ועבד שחציו ב"ח שאין כולו שלו. ר' ישמעאל אומר בכנעני הכ"מ, אתה אומר בכנעני או אינו אלא בעברי, ת"ל לא יקם כי כספו הוא, מה כספו שקניינו קנין עולם ורשותו גמורה לו, [יצא עבד עברי אעפ"י שרשותו קנויה לו אבל אין קנינו קנין עולם], יצא עבד שני שותפין ושחציו ב"ח, אעפ"י שקניינו קנין עולם, אבל אין רשותו גמורה לו. בשבט, שומעני בין שיש בו כדי להמית ובין שאין בו כדי להמית, ת"ל או בכלי עץ יד (במדבר ל"ה), מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית. [ומנין אל מקום שהוא כדי להמית, ת"ל וארב לו וקם עליו (דברים י"ט), מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית אל מקום שיש בו כדי להמית]. עד שלא יאמר יש לי בדין, ומה אם ישראל שהחמיר בו שאינו ביום או יומים, אינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית אל מקום שיש בו כדי להמית, כנעני שהקיל בו שהוא ביום או יומיים, אינו דין שלא יהא חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית אל מקום שיש בו כדי להמית, אם אמרת כן (הכאת) [הבאת] עונש מן הדין, לכך נאמר בשבט ללמדך שאין עונשין מן הדין, ומה ת"ל בשבט, אלא (מפני) להקיש לדון גז"ש, נאמר כאן בשבט ונאמר להלן השבט (ויקרא כ"ז), מה להלן להוציא את הלקוח של שני שותפין, אף כאן להוציא את הלקוח של שני שותפין. ומת תחת ידו נקם ינקם, שתהא מיתתו ברשותו, הא אם הכהו ומכרו לאחר ומת הרי זה פטור.
אך אם יום [שמות כ"א], שומעני (כשומעו) [כמשמעו] ת"ל או יומים, או יומים שומעני (כשומעו) [כמשמעו] ת"ל אם יום, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו יום שהוא כיומים, ויומים שהוא כיום, הא כיצד מעת לעת, ר' יוסי הגלילי אומר אך אם יום שומעני (כשומעו) [כמשמעו] ת"ל אך חלק. לא יקם, הוא שהיה ר' ישמעאל אומר בכנעני הכ"מ. ר' שמעון בן יוחי אומר למה נאמר, עד שלא יאמר יש לי בדין הואיל ושורו במיתה על עבדו ועל אמתו ושור (אחד) [אחר] במיתה על עבדו ועל אמתו, על עבדו ועל אמתו הוא במיתה (ואחד) [ואחר] במיתה על עבדו ועל אמתו, אם למדת שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, לא נחלוק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, ת"ל לא יקם כי כספו הוא מגיד הכתוב שאעפ"י שלא חילק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו נחלוק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, הא מה ת"ל לא יקם כי כספו הוא.
